צמח נ' הקרן בע"מ

החלטה

לפניי בקשה להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין מיום 3.6.2013, שהורה על פינויו של המבקש (המערער) ממחסן בו החזיק כדייר מוגן, כנגד תשלום פיצוי בסך 150,000 ₪.

על פי הנטען בבקשה, יש לעכב את ביצועו של הפינוי שכן פסק הדין שגוי בתכלית בכל הנוגע לסכום הפיצוי שנפסק למבקש. לדידו של המבקש, פסק הדין הושתת על סמך שמאות חסרה ולוקה בהיבטים רבים, ולכן ראוי לעכב את ביצועו. עוד טוען המבקש כי אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין, הוא עלול להיות מפונה מן הנכס בו הוא מחזיק ולהיות מושלך לרחוב חסר כל. יצויין כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הנכס נשוא הערעור הוא מחסן שלא שימש את המבקש למגורים, וכבר מטעם זה לא יכול להגרם למבקש נזק בלתי הפיך אם יפונה ממנו. עוד טוענת המשיבה כי ממילא פסק הדין כבר בוצע שכן הנכס עבר לחזקתה ביום 18.7.2013, הוא המועד שנקבע לכך על ידי בית המשפט קמא. מוסיפה המשיבה וטוענת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה וכי סיכויי ההצלחה בערעור קלושים ממילא.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

כידוע, על מנת שבית המשפט יעכב ביצועו של פסק דין, נדרש המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים: עליו להראות כי אם הביצוע לא יעוכב ייגרם לו נזק בלתי הפיך ובנוסף עליו להראות סיכויי הצלחה בערעור.

המבקש לא עמד בתנאי הראשון, מחמת שני טעמים.

הטעם הראשון הוא שלא נסתרה טענתה של המשיבה לפיה הנכס המדובר איננו משמש את המבקש למגוריו, אלא מדובר במחסן גרידא. ממילא אין כל חשש כי המבקש "יושלך אל הרחוב" כטענתו, שכלל לא נתמכה בתצהיר. ואכן, אופיו של הנכס כמחסן ולא כיחידת מגורים נזכר עוד בהסכם הדיוני שהושג בין הצדדים בעת ניהול ההליך בבית המשפט קמא. ממילא לא צפוי להגרם למבקש נזק שאיננו בר תיקון אם הפינוי לא יעוכב. זאת ועוד, המבקש למעשה הסכים עוד בזמן ניהול ההליך בבית המשפט קמא לפנות את המחסן כנגד קבלת פיצויים, וכל שנותר לבית המשפט קמא להכריע הוא בגובה הפיצוי שישולם לו בגין הפינוי. גם הערעור נסב הלכה למעשה על טענתו של המבקש לפיה הפיצוי שנפסק לו הוא נמוך מדי. בנסיבות אלה, בהן המחלוקת האמיתית בין הצדדים היא גובה הפיצוי המגיע למבקש בגין המחסן, ולא בגין עצם החובה לפנותו- לא צפוי להגרם למבקש נזק שאיננו בר פיצוי במקרה שהביצוע לא יעוכב.

הטעם השני הוא שהלכה למעשה פינויו של המחסן כבר בוצע בפועל, ולכן אין לעת הזו כל חיוב שניתן לעכבו. בית המשפט לא יורה לעכב ביצועו של פסק דין שכבר בוצע. יצויין כי המבקש השתהה יתר על המידה בהגשת הבקשה, שכן זו הוגשה רק ביום 24.7.2013, שישה ימים לאחר שהמשיבה תפסה חזקה במחסן ובחלוף הזמן שנקבע על ידי בית המשפט קמא לביצוע הפינוי.

משלא עמד המבקש בתנאי הראשון הנדרש לשם עיכוב ביצוע, דין הבקשה להדחות בלא שיהיה צורך לבחון את שאלת סיכויי ההצלחה בערעור.

הבקשה נדחית איפוא.

ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"ג, 02 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: